מחזיק אתכם באוויר: הסיפור האמיתי מאחורי החבלים בצופים

תחשבו על כל סרט אקשן שראיתם בחיים שלכם. הגיבור תמיד מוצא את עצמו תלוי בין שמיים לארץ, מטפס על צוק מטורף או קושר משהו ברגע האחרון- ותמיד, אבל תמיד, יש שם חבל מעורב בסיפור. בצופים, חבל הוא לא סתם עוד אביזר שזרוק במחסן, הוא הבסיס להכל. הוא זה שמחזיק את המבנים המטורפים שאנחנו בונים במחנה, והוא הלב של העשייה הצופית. אבל כדי שהוא יעשה את העבודה כמו שצריך, יש כמה דברים קריטיים שאנחנו חייבים לדעת עליו. מוכנים להבין עם מה אתם עובדים?

הנה המדריך המלא:

מבנה החבל 

לפני  שנסביר על מבנה החבל, נסביר בקצרה מהו מקור החבל. חבל הסיזל, הוא החבל הצהבהב שמשמש אותנו הרבה, נקרא כך על שם כפר מקסיקני קטן, בו החלו לראשונה לייצר חבלים. חבל הסיזל מיוצר מצמח האגבה, קקטוס נפוץ בעל עלים גדולים. כדי להשתמש בצמח להכנת חבלים, מייבשים ומפרקים אותו לסיבים. את סיבי צמח הסיזל שוזרים לחוטים, את החוטים לגדילים ואת הגדילים לחבל. ברוב חבלי הסיזל מצויים 3 גדילים.  

בחבלים העבים יותר שזורים 3 חוטים בכל גדיל (9 חוטים סך-הכל) ובחבלים העבים פחות הגדילים בנויים ישירות מן הסיבים.  

תהליך השזירה הוא פעולה בה את החוטים מסובבים לכיוון מסוים, ואת הגדיל לכיוון ההפוך. פעולה זו גורמת לסיבים לשמור על צורתם ולא להתפרק. מן הגדילים יוצרים חבלים באותה צורה. את החבל מסובבים לכיוון הפוך מן הגדילים (שזהו, בעצם, כיוון סיבוב החוטים.) 

סוגי חבלים:  

ההבדלים בסוג החבלים הם בחומר ממנו עשוי החבל.  

• חבלי סיזל-  עשויים מאגבה. יתרונם הוא שהם חזקים ועמידים בפני חום ובפני השמש. חסרונם העיקרי הוא ספיגת מים. כאשר החבל לח הוא מתרחב, וכאשר הוא מתייבש הוא מתרופף.  

• חבלי הפוליטילן (חבל הניילון הלבן) והפוליפרופילן (חבל 4 שחור). אלו חבלים דמויי פלסטיק. בעבר השתמשו בחבלי  הסיזל מכיוון שחבלי הפלסטיק היו יקרים יותר. אך עם השנים המצב התהפך וכעת חבלי הפלסטיק יותר נפוצים.חבלי הפלסטיק נחלשים בצורה משמעותית בחשיפה לחום, ולכן שימושם מוגבל תחת שמש חזקה, מדורות וכתובות אש. יתרון החבל הוא שהוא אינו סופג לחות ועמיד יותר מהסיזל בפני נזקי מים.  

ישנם סוגים נוספים רבים של חבלים, אך אלו הם המרכזיים והנפוצים, ולכן לא נפרט כאן את האחרים. 

עובי החבלים:  

הבדל נוסף בין החבלים הוא עובי החבל. כאשר מדברים על "חבל 4", מדובר על חבל שעוביו (קוטרו) 4 מילימטרים. זהו החבל הנפוץ והנוח ביותר לכפיתות. החבלים הנפוצים מתחילים מעובי של 2 מ"מ (חבלי ניילון וחוט שמשון), 4 מ"מ העובי הנפוץ ביותר, 8 מ"מ משמש בעיקר לקיבוע יתרים בקלפים, והכי עבה הוא חבל סיירים, שעוביו נע בין 30-50 מ"מ. זהו חבל עבה במיוחד, שיכול לסחוב משקל של מאות קילוגרמים. בנוסף, עובי החבל קשור ביחס ישיר לכמה הוא חזק, ככל שהחבל עבה יותר, כך הוא יחזיק משקל רב יותר.  

הטיפול בחבל:  

כשלוקחים חבל מפקעת חדשה, יש להיזהר שהחבל לא יסתבך. בשביל לשמור על משיכה חלקה של החבל מהפקעת, נמשוך אותו ממרכזה.חשוב לשמור על החבלים יבשים. אם נרטבו - אסור לייבש בשמש. חשוב גם לשים לב שלא משאירים קשרים על החבל, כי הקשרים משנים את צורת החבל ומחלישים אותו.על החבל שומרים באמצעות כריכות בקצוותיו. בעזרת כריכה פשוטה, נשמור על החבל שלא ייפרם, נשאיר אותו חזק ונוכל להשתמש בו פעמים נוספות. 

קיפול החבל:  

קיפול החבל הכרחי, בשביל לשמור על החבל חזק בזמן שלא משתמשים בו. 

מיד בפגישה הראשונה עם החבל האישי, יש להדגים בפני החניכים את הקיפול הנכון. יש להחזיק את קצה החבל בכף היד השמאלית. עכשיו, לפפו אותו בעזרת יד ימין, סביב כל היד ומרפק שמאל עד שהחבל ילופף כולו. עכשיו, קחו את אחת מהטבעות שנוצרו, הקיפו בה פעמיים את כל הטבעות בסמוך לכף היד והשחילו את יתרת הטבעת ב"ראש הטבעת", המקום שבו היד שלכם החזיקה. מתחו את הקיפול והקפידו לתלות אותו כראוי.