מהבנה לפעולה: חינוך לקיימות בצופים
קיימות היא לא רק ידע על סביבה, מחזור או שמירה על הטבע. היא מתחילה ברגע שבו חניך או חניכה מבינים שהבחירות שלהם משפיעות על העולם שסביבם, על הקהילה, על השבט ועל הטבע שהם פוגשים בטיול או בפעולה. חינוך לקיימות מאפשר לנו לחבר בין למידה לעשייה, בין אחריות אישית לחוויה קבוצתית, ובין אהבת הטבע לרצון לשמור עליו. בכתבה הזו נעסוק בעיקרון הראשון של הקיימות בצופים, ונראה איך אפשר להנגיש אותו לחניכים ולחניכות בצורה מחוברת, רגישה, לא מפחידה, ובעיקר כזו שנותנת תחושת מסוגלות ורצון לפעול.
הבסיס לשינוי משמעותי הוא חינוך מודע להשפעות הבחירות שלנו. עלינו להנגיש לחניכים/ות את הקשר שבין הבחירה האישית שלהם/ן לבין הרווחה של הקהילה והסביבה. חשוב שהחינוך ייעשה תוך למידת העקרונות לחיים בני קיימא, אך באחריות: ללא יצירת חרדה, תוך מתן אוזן קשבת ועזרה.
יישום העיקרון בשטח ובשבט:
רעיונות לשגרה | רעיונות למפעלים |
העברת פעולות תוכן: שילוב נושאי קיימות והשפעה סביבתית כחלק מובנה מהתוכנית השנתית. | תיק טיול מקיים: שילוב פעילויות תוכן על קיימות כחלק בלתי נפרד מתיק ההדרכה. |
משימות מסלול: קידום משימות אישיות וקבוצתיות בדרגות השונות העוסקות בחיבור לסביבה. | הסברים יישומיים: מתן דגש על יישום העקרונות בשטח בזמן אמת (למשל, למה לא קוטפים). |
צוות קיימות שבטי: הקמת מוקד כוח שבטי (חניכים ומדריכים) שמוביל את התחום. | הדרכה שקופה: ליווי כל פעולה בהסבר חינוכי המנגיש את ה"למה" שמאחורי ההנחיות. |
התאמה גילאית: הנגשת התוכן באופן המחובר לעולמם האישי של החניכים, מ-ד' ועד י"ב. | חיבור לחוויה: יצירת קישור ישיר בין התוכן הנלמד לחוויה הפיזית של החניך בטבע. |
איך נגרום לחניכים/ות להתעניין בקיימות? המפתח הוא חיבור רגשי. כאשר החניכים/ות מרגישים/ות שהטבע הוא חלק ממנו, תפיסת המסוגלות שלו משתנה. הוא מבין שיש לו את הכלים להשפיע לחיוב על עולמו ללא תחושת חרדה, אלא מתוך סקרנות ואחריות.
