לא רק לקנות, לבחור במי להשקיע
גם הדרך שבה השבט קונה, משאיל ומשתמש בציוד יכולה להיות פעולה חינוכית. כשאנחנו בוחרים לקנות מעסקים מקומיים, לעבוד עם ספקים חברתיים, להקים מערכי השאלה ולעודד שימוש ביד שנייה, אנחנו לא רק חוסכים כסף ומשאבים, אלא גם מחזקים את הקהילה שסביבנו. עיקרון הכלכלה המקומית מזכיר לנו שכוח הקנייה של השבט יכול להפוך לכלי לשינוי חברתי וסביבתי. בכתבה הזו נראה איך אפשר לחזק את העסקים הקטנים, לצמצם בזבוז, ליצור קשרים טובים עם השכונה, ולהפוך כל רכישה להזדמנות להשפיע לטובה.
כוח הקנייה השבטי הוא כלי לשינוי חברתי. העיקרון קורא להשקעת משאבים בקהילה הסובבת, רכישה מעסקים קטנים וטיפוח תרבות של יד שנייה. מודל הרכש והצריכה השבטי:
רעיונות למפעלים:
קנייה עצמאית: עידוד החניכים/ות לערוך בעצמם את קניות האוכל לקבוצה אצל ירקנים וספקים מקומיים ולא דרך משלוחים.
השאלת ציוד: דאגה לציוד חסר לחניכים/ות דרך מערך השאלה פנימי או בין-שבטי.
ספקים חברתיים: העדפת עסקים שאינם פוגעים בסביבה ותורמים לקהילה.
רעיונות לשגרה:
רשת שכונתית: יצירת שיתופי פעולה ארוכי טווח עם בעלי עסקים סביב השבט.
יד שנייה: הקמת פינה קבועה להחלפת תחפושות, בגדים, ספרי לימוד וציוד טיולים.
מחסן שיתופי: הקמת מחסן ציוד המשרת את הורי החניכים והקהילה.
איך כלכלה מקומית חזקה תורמת לסביבה? היא מפחיתה זיהום משינוע סחורות, מחזקת את העסקים הקטנים בשכונה שלנו ויוצרת קשר אנושי וחם בין השבט לקהילה שסביבו.
