המדריך לשורד/ת: איך להקים מחסה מאפס בכל שטח?

תדמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם באמצע טיול או מחנה, השמש מתחילה לשקוע, הרוח עולה, ואין שום מבנה או אוהל מוכן באופק. מה עושים? בשביל מי שלא בצופים, זה השלב שבו מתחילה הפאניקה. בשבילנו? זו ההזדמנות להוכיח שאנחנו יודעים להסתדר עם מה שיש. מחסות, סככות ואוהלים הם הלב של חיי המחנה והם אלו שהופכים את השטח לבית האמיתי שלנו. אז איך בוחרים את כיוון הרוח, מקימים מחסה טבעי מענפים או בדים, ותוקעים יתדות בזווית שלא תזוז מילימטר? קבלו את חוקי הברזל של השטח:

מחסות, סככות, ואוהלים מהווים חלק משמעותי בחיי המחנה ויכולים להשפיע לטובה על החוויה.  

הצללה, תחושת ביטחון, חום, תחימה של אזורים ועוד, כל אלו הם שימושים שנוכל ליצור מסככות ואוהלים. בנייתם לא קשה מדי והם נחשבים כידע בסיסי. 

לפניכם/ן רשימה של כמה סככות ואוהלים שימושיים, למדו את צורת בנייתם והתנסו בהם בשבט או בטיול הבא. בהצלחה! 

מחסה טבעי 

כדי לחיות בנוחות במחנה, צריך לדעת להקים מחסה זמני ללילה. צורת המחסה תלויה באזור ובמזג האוויר. 

תחילה, נבחר למקם את גב המחסה בכיוון שבו נושבת הרוח, על מנת שנוכל להדליק מדורה במרחק של פחות או יותר מטר וחצי מהחזית. לאחר מכן, נתקע באדמה שני מקלות, שבקציהם צורה של מזלג (Y). בין המוטות נניח מקל, ולרוחבו נשעין מספר של מוטות, שיהיו הבסיס למחסה. על אותם מוטות נעמיד את הכיסוי למחסה. החומר שבו נשתמש יכול להשתנות, ונעדיף שהוא יהיה חסין למים (במיוחד בחורף). מה זה אומר חסין למים? באיזה חומר ניתן בשביל שהכיסוי יהיה עמיד וחסין למים, נקים אותו בצורה של שכבות-שכבות, כל פעם חומר אחר. החומרים שבהם נוכל להשתמש הם: שיחים, קליפות עצים, ענפים ירוקים, עשב, קנים וכדומה. 

מחסה ליחיד/ה יכול להיות קטן - מטר אחד לגובה, מטר אחד לרוחב ושני מטרים לאורך.  

מחסה המיועד ליותר מאחד/ת יהיה מעט גדול יותר. כדי לאפשר שכיבה אחד לצד השני כשהרגליים פונות לכיוון האש - גובה של מטר וחצי עד שניים, אורך של שני מטר ורוחב של שני מטר. ניתן להקים שכבת כיסוי בשני הצדדים, כדי ליצור מחסה מושלם. 

את הכיסויים ניתן ליצור מהטבע, אך אפשר גם להביא כיסויים מוכנים מבד כמו שמיכות, סדינים וחתיכות בד רחבות נוספות, שיחסכו לנו זמן במציאת כיסוי מהטבע, ויאפשרו לנו להקים מחסה גם בשטח שאין בו ענפים ועשבים רבים. החסרונות הן שנצטרך לסחוב את הכיסוי לכל מקום בתיק, ושהוא יהיה תמיד בגודל אחד.  

תקיעת יתד: יתדות תוקעים בקרקע כשהן ניצבות למיתר הנקבע אליהן. רצוי לתקוע אותן לפחות עד כדי 2/3 ומוטב 3/4 מאורכם. כאשר  התקיעה עומדים כשהגב פונה לכיוון ממנו בא המיתר. תחילה אוחזים ביד שמאל ,ליד ראש היתד וביד ימין מכים על ראש היתד מכות קלות. אחרי שנתקעה במקצת בקרקע, משעינים אחת הרגליים מול תחתית היתד לשם שמירת הכיוון והזווית, ומכים בפטיש בשתי הידיים עד שהיתד נתקעת בקרקע כמעט כולה. יש לשים לב לזווית בה נתקעת היתד  40 מעלות לערך בין היתד לקרקע בכיוון ההפוך לכיוון אליו נמתח היתר.  

כללים מנחים להקמת סככות:  

א. יש לנקות ולהכשיר את השטח לפני הקמת הסככות והאוהלים.  

ב. את המחסה יש לקבוע לפי כיוון הרוח והשמש: פינות המאהל לכיוון השמש ופתח האוהל לכיוון הרוח.  

ג. בזמן גשם אין למתוח את המיתרים (קיימת סכנת ניתוק) .  

ד. מסביב לאוהל, בדיוק עם קצות היריעה, יש לחפור תעלה לריכוז מי הגשם